ואסף פדילה נ' כהן יובל עבודות עפר ותשתית בע"מ ואח'

פסק דין

1.לפניי תביעתו של מר ואסף פדילה (להלן:"התובע") כנגד חברת כהן יובל עבודות עפר ותשתית בע"מ (להלן:"הנתבעת 1") וכנגד כהן יובל, מנהל הנתבעת 1 (להלן:"הנתבע 2"), בנוגע לכספים המגיעים לו, לטענתו, בגין תקופת העסקתו מחודש 5/05 ועד חודש 10/08. תביעת התובע הינה להפרשי שכר עבודה, פיצויי פיטורים, פדיון חופשה ופדיון דמי הבראה.

הצדדים:

2.התובע עבד בשירות הנתבעת 1, כנהג משאית, שישה ימים בשבוע. שכר היסוד המלא והאחרון של התובע עמד ע"ס 6879 ₪ ברוטו (6,000 ₪ נטו).

3. הנתבעת 1, הינה חברה בע"מ העוסקת בביצוע עבודות עפר ותשתית והיא זו שהעסיקה את התובע. הנתבע 2 הינו מנהל הנתבעת 1.

טענות התובע

4.לטענת התובע, עבד בימים א-ה, החל מהשעה 6:30 ועד השעה 16.30 (10 שעות יומיות) וביום שישי עבד במשך כ-7 שעות. עוד טוען התובע כי היו ימים בהם עבד מעבר לאמור וכי ביום שישי ולעיתים בשבת נשלח למוסך, על ידי הנתבעת 1, לבצע טיפולים במשאית בה נהג. משכך טוען התובע כי מגיע לו תשלום בגין השעות הנוספות בהם עבד הואיל וקיבל שכר כולל, בניגוד לסעיף 5 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.

5.עוד טוען התובע כי בחודשים האחרונים להעסקתו, היקף פעילותה העסקית של הנתבעת 1, צומצם והיא סיפקה עבודה לנהג אחד או שניים, מעת לעת, לצורך עבודת מזדמנות של יום או יומיים בלבד. לטענת התובע, הנתבעת 1 לא סיפקה לו עבודה, בשל הפלייה על רקע גזעני. עוד טוען התובע כי בחודש אוקטובר 2008 עבד שלושה ימים אולם היה זמין לעבודה כל החודש ומשכך הינו זכאי לשכר עבודה בגין חודש 10/08.

6.לטענת התובע, לקראת סיום העסקתו, הנתבעת הפסיקה לספק לו עבודה, משכך פוטר הוא והינו זכאי לפיצויי פיטורים.

7.עוד טוען התובע כי הנתבעים לא שילמו לו תמורת חופשה שנתית ודמי הבראה. לטענתו, התשלומים המופיעים בתלוש שכר לחודש 9/08 בכל הנוגע לרכיבים אלו, הינם פיקטיביים, לרבות המפרעה בסך 3000 ₪ המופיעה בתלוש זה . לטענת התובע, מעולם לא לקח מפרעה, כזו או אחרת.

טענות הנתבעים

8.לטענת הנתבעים התובע לא ביסס כל עילה כנגד הנתבע 2, לכן יש למחקו מכתב התביעה ולחייב את התובע בהוצאות משפט, בשל כך.

9. הנתבעים טוענים כי התובע לא עבד שעות נוספות כטענתו ולא נדרש לעבוד שעות נוספות וכי בפועל מכסת שעות עבודתו היתה נמוכה מהנדרש להיקף משרה מלא.

10. לטענת הנתבעים, התובע הוא זה שעזב את עבודתו וחדל להגיע לעבוד, זאת ללא כל הודעה מוקדמת ובאופן חד צדדי ולכן אינו זכאי לפיצויי פיטורים. כן טוענים הנתבעים כי התובע אינו זכאי לשכר עבודה בגין חודש 10/08 הואיל ולא עבד בחודש זה.

11. לטענת הנתבעים שולמו לתובע מלוא הזכויות הסוציאליות, המגיעות לו על פי דין וכי תלושי השכר משקפים בדיוק את הסכומים שקיבל, לרבות מפרעה שניתנה לו בסך של 5000 ₪ בחודש 9/08.

דיון והכרעה

לעניין עילת התביעה כנגד הנתבע 2

12.עיון בכתב התביעה שהגיש התובע, מעלה כי מעבר לציון העובדה כי הנתבע 2 הינו הבעלים, המנהל והרוח החיה של הנתבעת, אין עילת תביעה אחרת שיש בה כדי לחייב את הנתבע 2 בחבות הנתבעת 1. התובע לא טען כלפי הנתבע 2 טענה בדבר הרמת מסך, מרמה ו/או כל עילת תביעה אחרת, שיש בה כדי לחייב את הנתבע 2 באופן אישי בחבות הנתבעת 1. יובהר כי טענות התובע בסיכומים חרגו מכתב התביעה וזאת מבלי שהותר לו הדבר ומשכך איני מוצאת לנכון להתייחס לטענות חורגות אלו.

13.על פי ההלכה הפסוקה, אישיותה המשפטית העצמאית של כל חברה מבוססת על קיומו של "מסך" החוצץ בינה לבין בעלי מניותיה ומנהליה. מטרתו של מסך זה להפריד בין זכויותיה וחובותיה של החברה לבין זכויותיהם וחובותיהם של בעלי המניות בה, וזאת, על מנת לאפשר חיי מסחר ומשק תקינים: "חברה היא תאגיד, הנפרד מבעלי מניותיו, מנהליו ועובדיו, לכל דבר ועניין. לא ייתכנו חיי מסחר ומשק תקינים מבלי שיוקפד על הפרדה בין התאגיד לבין בעליו ומנהליו" ראה: דב"ע נג/3-205, מחמוד וגיה נ' גלידות הבירה, פד"ע כ"ז (1) 345, 350.

14. בהתאם לכך, הרמת מסך ההתאגדות וייחוס חבות לבעלי המניות ומנהלים בחברה תעשה במקרים חריגים ביותר ומטעמים מיוחדים, לאחר חקירה ודרישה בעובדות ובנסיבות של כל מקרה, ובתום בחינה מדוקדקת של ההשלכות הנובעות מכך. ראה: ע"ע 1201/00, יהודית זילברשטיין נ' ערב חדש (פורסם בנבו), 17.2.2002.